ספר השלום הבינדתי בגרסא הדיגיטלית ועצוב של מוזאון דתות העולם בטאיוואן.
דורית קדר
הרצאה ומצגת בגין הוצאת הספר באגודת האמנים על שם זריצקי, אלחריזי 9 , תל אביב ב 9 למאי,שעה 1930
את המחקר על הספר התחלתי לפני כ 45 שנה , בפקולטה לתיאולוגיה, אוניברסיטת ג’נבה, שוויץ.התמריץ היה – מה יש בדתות שגורם לרציחות אכזריות לאורך ההיסטוריה האנושית מחד וכיצד ניתן לפתח חלופה רוחנית מכילה ואוהבת.
התחלתי בכתיבה ויצירת הספר לפני כ 15 שנה, והוא לווה על ידי לימוד, מחקר ותהייה מתמשכים עד עצם היום.
התכנים מלווים בסדרות של דימויים המוקדשים לכל דת. אם המלה פונה אל החלק המנטאלי , הרי שהדימוי רוצה לחצות את גבולות הקונצפט ולגעת ברגש. מילה ודימוי שואפים ליצור מחשבה אסוציאטיבית כדי להוות חלופה לגוף מחשבות ידוע ולסלול אצל הקורא-צופה – אפיק ללא מוכר.
החלק התכני כולל: היבט אישי – ביוגרפיה של נדודים בין תרבויות מילדות אשר סייעה בהטמעת רוחה של רב תרבותיות רב דתיות.
היבט אקדמי – השוזר את חוט המחקרים שהוביל לכתיבתו של הספר החל מתזה על אי יכולת להוכיח את קיומו של האל באמצעות דוגמה (אוניברסיטת ג’נבה,שוויץ) ספר על קרווג’יו כמודרניסט (אוניברסיטת תל אביב) המציג את הלגיטימציה לתהות על קנקנו של עולם ועל משמעות הדת, תזה של דוקטורט על זן בודהיזם כאמצעי להעצמת היצירתיות.(אוניברסיטת יוניון,סינסינטי, ארהב). כל אלו סללו את הדרך לכתיבה וליצירה המאתגרות של ספר השלום הבינ-דתי.
היבט פסיכולוגי המציע דרך התבוננות חלופית, המבוססת על פילוסופיה זן בודהיסטית,טאואיזם סיני וטנטרה טיבטית. פסיכולוגיה זו מעודדת את ההתבוננות הפנימית , את יכולת ההכלה, יישום אתיקה בצורה אוטונומית ובעיקר מסייעת לחוות את המציאות בדרך ישירה כמה שיותר, ללא השפעות של תבניות מוטבעות מראש .
היבט תיאולוגי הנשען על מגמות אוניברסאליות מאחדות בין הדתות. מגמות אלה מצביעות על האלוהות כאינסוף אשר לא ניתן להגדירו , לבעולו ולשייכו לאדם או לאומה כלשהי.
היבט מעשי בתחום ההוראה להעצמת הסובלנות בפרקטיקה של היומיום – ביתי משמש כמחסה לבעלי חיים חולים כמו גם לאלו שעברו התעללות.
הספר עושה שימוש רחב בדימויים של בעלי חיים וצמחייה כדי לתעל את מודעות הקורא \צופה לעובדה שהכל משתתפים באקט הבריאה המתמשכת. הכל מופיע, נשמר ונכחד במחזוריות אינסופית.
כל חלק מהספר גם מתבסס על תובנות של אנשי דת, רוח ואמנות המרחיבים את היריעה.
נספח בסוף הספר כולל המלצות מעודדות לרוח הדברים המוצגות כרונולוגית וכוללות מכתבים ממלכים, מדינאים אנשי רוח ודת.
יהדות – הדימוי הקבלי של עץ הספירות. ניסיון לאחד בין היש לאין, בין הלא מוגדר והאינסופי לעולם של המוגדר והסופי.
נצרות- הקשר בין גוף, מחשבה,נפש ורוח על פי פרנציסקוס הקדוש אשר בחל בדוגמה ובממלכת הכנסיה ובחר להתייחד עם האל בטבע.
אסלם – ציטוטים מהקוראן, ברוח הסופים, התומכים בסובלנות בכל תחומי החיים – אקולוגיה, נשים, יתומים, יריבים ודת.
הינדואיזם – בדומה לעץ הקבלה, מרכזי האנרגיה הוירטואליים לאורך חוט השדרה (שקרות) מצביעים על התפתחות האדם החל מתחושות רכושנות וצרות מחשבתית ועד ליכולת הכלה של הזולת (אדם חיה וצמח)
זן בודהיזם – פרק זה מציע שלבים פסיכולוגיים ומעשיים בכדי לחוות את היש ללא שחרדה , השתוקקות יתרה או ציפייה ימסכו את חווית הכאן ועכשיו.
אמונות שבטיות טולטקיות ואפריקאיות – חלק זה מנסה להנגיש את חווית העולם השבטית שבה כל יצור , כל מה שנמצא בטבע משמש כשפה בספר פתוח . יש ללמוד אותה כפי שלומדים כל שפה .היודע את שפת הטבע עשוי למחוק את הניכור ממנו.
הספר מיועד לאנשי חנוך אשר עשויים לעשות בו שימוש כדי לספק כלים להעצמת הסובלנות וההבנה הבינ -תרבותית ובינ-דתית.
הוא אינו מהווה יצירה חד פעמית אלא דרך חיים.
תובנות ליום יום 